Was ist ein Wort?
Ein Wort ist Etwas, eine Sache die etwas aussagen, bezeugen will, wenn es da ist, dann ist es da, wenn es nicht da ist, dann ist auch nichts da.
Im Hebräischen gilt ein Wort als "Ein Wort" oder einfach als "Wort".
Was sehen wir wenn wir folgendes betrachten: דבר
Wir sehen ein Wort, dieses hat in unserer Sprache die Bedeutung "Wort", jedoch ist dazu außer dass, nichts spezifiziert, es ist nur EIN WORT, es ist nicht Das Wort oder Die Wörter, also kann wenn im Hebräischen nichts dazu spezifiziert ist, es auch als Ein Wort übersetzt werden, oder eben einfach als Wort übersetzt werden.
Somit kann: Dabar Elohim = דבר אלהים
Als "Wort Gott", "Wort Gottes", "Ein Wort Gott", "Ein Wort Gottes", "Ein Wort ein Gott", "Ein Wort eines Gottes" oder "Wort eines Gottes" übersetzt werden; diese Möglichkeiten bestehen weil es nicht spezifiziert worden ist, wir sehen nur zwei Wörter, Einmal das Wort "Wort" und einmal das Wort "Gott" *** Wie interpretieren wir also richtig was dort gemeint ist?
Wie es auch Logisch ist, kann man zwei Wörter auf einander beziehen, wie zb. in "Wort-Gottes", oder man kann es auflisten wie in "Ein Wort, ein Gott"; es könnte aber auch die Antwort sein zu der Aufforderung:" Nennen sie mir 2 Wörter die in der Bibel vorkommen: Wort, Gott ". In dem Moment wo wir nur diese 2 Wörter haben, müssen wir uns aussuchen nicht was sie meinen, sondern was mit ihnen durch sie gemeint ist, da wir ja keinen Kontext haben um tiefer in die Wirkliche Bedeutung dieser Wörter bzw. dieses Satzes zu gehen. Jedoch müssen wir auch verstehen das die Realität Gottes, nicht unsere Realität ist; Was ist ein Wort für uns und was ist ein Wort für Gott?
Was ist ein Wort wenn es ausgesprochen Wird? Wird es dann zu einer Action oder zu einer Sache, einem Verb?, hier müssen wir auch betrachten das laut Gott, alles ins sein kam durch sein Wort, also sprach er ins nichts und dann erschien was er ins sein Sprach.
Wir werden also sehen das im Hebräischen das Wort "Wort" als solches auch übersetzt werden kann, oder eben zu einen Verb geformt werden kann, welches wäre dieses Verb wohl? Natürlich wäre es Reden oder Sprechen, denn darum geht es bei einen Wort, man redet es, man Spricht es aus. Bevor wir Reden oder Sprechen können, müssen wir Wörter haben; also ist das Wort vor dem Gespräch, vor der Predigt, das Wort war schon da bevor man es reden könnte, wir denken ja auch erst bevor wir unsere Gedanken in Wörter ausdrücken. Anders gesagt, muss man um reden zu können erstmal Wörter haben die man reden könnte. Dafür müssen aber die Wörter auch eine gewisse Bedeutung erstmal haben, die man dann benutzen kann um sie als Wörter zu verwenden; doch was gibt einen Wort seine Bedeutung?
Ein jedes Wort ist aus Buchstaben geformt und dies ist im Hebräischen nicht unparteiisch, sondern das eher jedes Wort aus dem Buchstaben zusammengesetzt wird, die dieses Wort bzw. diesen Gedanken eben um so besser Beschreiben können, denn man schreibt nicht mit Wörtern, sondern mit Buchstaben, jedoch beschreibt man mit Buchstaben Wörter die im Gedanken abstrakt existieren. Sie, die Wörter wie die Buchstaben, sind nur da um zwischen den Gedanken die in uns sind und dem was außer uns in dieser Welt ist zu kommunizieren. Sie sind sozusagen nur ein Medium, ein mittel damit dies eben zustande kommen kann und wir mit unserer Umgebung Kommunizieren können.
Dies alles aber bedeutet das eigentlich auch Musik, bzw. Musiknoten auch Buchstaben sind, die dann wiederum Wörter formen könnten, denken wir auch einmal darüber nach.
Oder sind die Buchstaben Noten?, es ist so in einer bestimmten Sichtweise; die Buchstaben sagen uns wie wir etwas Fonetisch auszudrücken haben, jedoch hat Musik keine Bedeutung, bzw. kennen wir sie nicht. Es sind einfach töne für uns, die manchmal laut unserer Erfahrung schöner sind und manchmal halt nicht unseren Geschmack entsprechen.
Wir werden erkennen das Hebräisch eine meditative Sprache ist, das die Wörter in wurzeln aufgebaut sind, die dann mehr Sachen hervorbringen, natürlich immer mit dingen die mit dem Wort bzw. dem Ursprünglichen Gedanken der zum Wort wurde zu tun hat.
Nach meiner Ansicht, gibt es mehrere Interpretationen für jegliche Wörter der Heiligen Schrift, dies weil Gott auf mehreren ebenen wirkt. In einen Moment unserer Zeit werden wir erkennen das es so ausgelegt werden muss; und im anderen Moment werden wir sehen das wir es so auslegen müssen damit es mit unseren Verständnis übereinstimmt. Dies hat laut meiner Ansicht etwas damit zu tun, wann wir bereit sind die dinge zu sehen oder die Worte Gottes zu Erkennen.
Es gibt keine universelle Wahrheit bezüglich den Schriften, bzw. keine Universelle Übersetzung der Gleichen, dies weil das Wort Gottes für jeden Menschen Persönlich ausgelegt wurden ist von Gott selbst; was für mich heute nützlich ist, kann für dich heute nutzlos sein, und so auch andersrum, es hat nur etwas damit zu tun wann wir gewisse Sachen brauchen, dann werden sie auch erscheinen wenn wir bereit dafür sind sie zu empfangen, und egal wie wir sie aufnehmen, es ist und bleibt immer etwas persönliches, denn wir können es niemanden einleuchtend erklären. Es ist etwas was wir dann in uns wissen, genauso wie der Glaube im Menschen wirkt, keiner kann sagen ob die Dinge die wir glauben wahr sind, kein Mensch kann es beweisen, jedoch sind wir davon überzeugt das es so ist, also verhält es sich mit dem Schriften in dem Bezug gleich.
***Bemerke das das Wort für Gott "אלהים" in der Hebräischen Sprache in Mehrzahl ist, es bedeutet somit Wortwörtlich "Götter", es wird aber nur zur Herrlichkeit Gottes gemacht, es ist somit eher ein Titel, denn Er, Gott, kennt kein Geschlecht, kein Alter, er ist alles, also wäre Gott alleine nicht genug um ihn zu beschreiben.
Wenn man einmal ein Auge entwickelt hat für die Hebräische Sprache, dann wird man erkennen das man eigentlich keiner Deutschen Übersetzung vertrauen kann, es ist so vieles einfach nur unschlüssig und es wird so vieles einfach nur hinein Interpretiert, es gibt keinen Sinn warum man die Dinge so übersetzen sollte wie sie an manchen stellen übersetzt worden sind. Ich kann aber nicht jeden einzelnen Vers Komplet übersetzen, das würde mir zu viel Zeit nehmen, daher habe ich die meisten Verse einfach nur so gelassen wie sie sind und habe dann nur das Wort was übersetzt worden ist Hervorgehoben, jedoch kann ich jeden empfehlen das er sich mit der Hebräischen Sprache vertraut macht um diese Sachen selber zu sehen und selbst darüber Urteilen zu können.
Ich sage das vieles einfach kein Sinn ergibt weil die Wörter Früher hatten keine Vokalisationspunkte; und ohne sie kann es eine menge Bedeutungen haben, wie wir schon gesehen haben. Dazu kommt noch das die meisten Übersetzungen nicht aus dem Hebräischen stammen, sondern Übersetzungen von Übersetzungen sind, und die die später aus dem Hebräischen gemacht wurden sind, sind dann mit Hilfe der Übersetzungen gemacht wurden und daher auch durch sie beeinflusst.
בראשית 12:4 Mose.1. "Im Anfang". Genesis
וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן
Da zog Abram aus, wie der Herr zu ihm
gesagt
hatte, und Lot zog mit ihm. Abram aber war fünfundsiebzig Jahre alt, als er aus Haran zog.
בראשית
12:17
וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על
דבר
שרי אשת אברם
***Aber der HERR plagte den Pharao mit großen Plagen und sein Haus *** um Sarais, Abrams Weibes, willen.
(Wegen der Sache Sarais)
בראשית
15:1
אחר הדברים האלה היה
דבר
יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד
Nach diesen Dingen geschah das
Wort
Jehovas zu Abram in einem Gesicht also: Fürchte dich nicht, Abram; ich bin dir ein Schild, dein sehr großer Lohn.
בראשית 15:4
והנה
דבר
יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך
Und siehe, das Wort Jehovas geschah zu ihm also: Nicht dieser wird dich beerben, sondern der aus deinem Leibe hervorgehen wird, der wird dich beerben.
בראשית 17:23
ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר
דבר
אתו אלהים
Und Abraham nahm Ismael, seinen Sohn, und alle seine Hausgeborenen und alle mit seinem Geld Erkauften, alles Männliche unter den Hausleuten Abrahams, und beschnitt das Fleisch ihrer Vorhaut an diesem selbigen Tage, wie Gott zu ihm geredet hatte.
בראשית 18:14
היפלא מיהוה
דבר
למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן
Ist für Jehova eine Sache zu wunderbar? Zur bestimmten Zeit übers Jahr werde ich wieder zu dir kommen, und Sara wird einen Sohn haben.
בראשית 18:19
כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר
דבר
עליו
Denn ich habe ihn erkannt, auf daß er seinen Kindern und seinem Hause nach ihm befehle, daß sie den Weg Jehovas bewahren, Gerechtigkeit und Recht zu üben, damit Jehova auf Abraham kommen lasse, was er über ihn geredet hat.
בראשית 19:8
הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו
דבר
כי על כן באו בצל קרתי
*** Siehe doch, ich habe zwei Töchter, die keinen Mann erkannt haben; laßt mich sie doch zu euch herausbringen, und tut ihnen, wie es gut ist in euren Augen; allein diesen Männern tut ***nichts, da sie nun einmal unter den Schatten meines Daches gekommen sind.
(Keine Sache)
בראשית 19:22
מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות
דבר
עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער
*** Eile, rette dich dorthin; denn *** ich kann nichts tun, bis du dorthin gekommen bist. Daher hat man der Stadt den Namen Zoar gegeben.
(Keine Sache kann ich tun)
בראשית 20:11
ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על
דבר
אשתי
*** Und Abraham sprach: Weil ich mir sagte: Gewiß ist keine Gottesfurcht an diesem Orte, und sie werden mich töten *** um meines Weibes willen.
(Wegen der Sache meines Weibes)
בראשית 20:18
כי עצר עצר יהוה בעד כל רחם לבית אבימלך על
דבר
שרה אשת אברהם
*** Denn der HERR hatte zuvor hart verschlossen jeden Mutterschoß im Hause Abimelechs *** um Saras, Abrahams Frau, willen.
(Wegen der Sache Sarahs)
בראשית 21:1
ויהוה פקד את שרה כאשר
אמר
ויעש יהוה לשרה כאשר
דבר
Und Jehova suchte Sara heim, wie er gesagt hatte, und Jehova tat der Sara, *** wie er geredet hatte.
(Laut seinem Wort)?
בראשית 21:2
ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר
דבר
אתו אלהים
Und Sara wurde schwanger und gebar dem Abraham einen Sohn in seinem Alter, zu der bestimmten Zeit, von welcher Gott ihm gesagt hatte.
בראשית 23:16
וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר
דבר
באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר
Und Abraham hörte auf Ephron; und Abraham wog dem Ephron das Geld dar, wovon er vor den Ohren der Kinder Heth geredet hatte, vierhundert Sekel Silber, gangbar beim Kaufmann.
בראשית 24:7
יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר
דבר
לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם
Jehova, der Gott des Himmels, der mich aus dem Hause meines Vaters und aus dem Lande meiner Verwandtschaft genommen und der zu mir geredet und der mir also geschworen hat: Deinem Samen will ich dieses Land geben! der wird seinen Engel vor dir hersenden, daß du meinem Sohne von dannen ein Weib nehmest.
בראשית 24:30
ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה
דבר
אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין
Und es geschah, als er den Ring sah und die Spangen an den Armen seiner Schwester, und als er die Worte seiner Schwester Rebekka hörte, welche sagte: Also hat der Mann zu mir geredet, da kam er zu dem Manne; und siehe, er stand bei den Kamelen, an der Quelle.
בראשית 24:33
ויישם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר
דבר
Und es wurde ihm zu essen vorgesetzt; aber er sprach: Ich will nicht essen, bis ich meine Worte geredet habe. Und er sprach: Rede!
בראשית 24:50
ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל
דבר
אליך רע או טוב
Da antworteten Laban und Bethuel und sprachen: Von Jehova ist die Sache ausgegangen; wir können dir nichts sagen, weder Böses noch Gutes.
בראשית 24:51
הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר
דבר
יהוה
Siehe, Rebekka ist vor dir: nimm sie und ziehe hin; und sie sei das Weib des Sohnes deines Herrn, wie Jehova geredet hat.
בראשית 35:13
ויעל מעליו אלהים במקום אשר
דבר
אתו
Und Gott fuhr von ihm auf an dem Orte, wo er mit ihm geredet hatte.
בראשית 35:14
ויצב יעקב מצבה במקום אשר
דבר
אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן
Und Jakob richtete ein Denkmal auf an dem Orte, wo er mit ihm geredet hatte, ein Denkmal von Stein, und spendete darauf ein Trankopfer und goß Öl darauf.
בראשית 35:15
ויקרא יעקב את שם המקום אשר
דבר
אתו שם אלהים בית אל
Und Jakob gab dem Orte, woselbst Gott mit ihm geredet hatte, den Namen Bethel.
בראשית 37:14
ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני
דבר
וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה
Und er sprach zu ihm: Gehe doch hin, sieh nach dem Wohlergehen deiner Brüder und nach dem Wohlergehen der Herde und bringe mir Antwort. Und er sandte ihn aus dem Tale von Hebron, und er kam nach Sichem.
בראשית 42:30
דבר
האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ
Der Mann, der Herr des Landes, redete hart mit uns und behandelte uns wie Kundschafter des Landes.
(Da redete der Mann, der Herr des Landes, ...)
בראשית 43:18
וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על
דבר
הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו
*** Da fürchteten sich die Männer, da sie in das Haus Josephs geführt wurden, und sprachen: Um *** des Geldes willen, das im Anfang wieder in unsere Säcke gekommen ist, werden wir hineingeführt, daß man über uns herstürze und über uns herfalle und uns zu Knechten nehme, samt unseren Eseln.
(Der Sache des Geldes)
בראשית 44:2
ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר
דבר
Und meinen Kelch, den silbernen Kelch, sollst du oben in den Sack des Jüngsten legen mit dem Gelde für sein Getreide. Und er tat nach den Worte Josephs, das er geredet hatte.
בראשית 44:18
ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך
דבר
באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה
Da trat Juda zu ihm und sprach: Bitte, mein Herr, laß doch deinen Knecht ein Wort reden zu den Ohren meines Herrn, und es entbrenne nicht dein Zorn gegen deinen Knecht, denn du bist gleich dem Pharao.
בראשית 45:27
וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר
דבר
אלהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם
Und sie redeten zu ihm alle Worte Josephs, die er zu ihnen geredet hatte; und er sah die Wagen, die Joseph gesandt hatte, ihn zu holen. Und der Geist ihres Vaters Jakob lebte auf;
בראשית 49:28
כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר
דבר
להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם
Alle diese sind die zwölf Stämme Israels, und das ist es, was ihr Vater zu ihnen redete und womit er sie segnete; einen jeden nach seinem Segen segnete er sie.
שמות
1:17 Mose.2 "Namen".
ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר
דבר
אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים
Aber die Hebammen fürchteten Gott und taten nicht, wie der König von Ägypten zu ihnen gesagt hatte, und erhielten die Knäblein am Leben.
שמות
4:14
ויחר אף יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי
דבר
ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו
Da entbrannte der Zorn Jehovas wider Mose, und er sprach: Ist nicht Aaron, der Levit, dein Bruder? Ich weiß, daß er reden kann; und siehe, er geht auch aus, dir entgegen; und sieht er dich, so wird er sich freuen in seinem Herzen.
שמות 4:30
וידבר אהרן את כל
הדברים
אשר
דבר
יהוה אל משה ויעש האתת לעיני העם
Und Aaron redete alle die Worte, welche Jehova zu Mose geredet hatte, und er tat die Zeichen vor den Augen des Volkes.
שמות 5:11
אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם
דבר
*** Gehet ihr selbst hin, holet euch Stroh, wo ihr es findet; doch an eurem Dienste wird *** nichts gemindert werden.
(Keine Sache)
שמות 5:13
והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם
דבר
יום ביומו כאשר בהיות התבן
Und die Treiber drängten sie und sprachen: Vollendet eure Arbeiten, das Tagewerk an seinem Tage, wie früher, als Stroh da war!
שמות 5:19
ויראו שטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא תגרעו מלבניכם
דבר
יום ביומו
Da sahen die Vorsteher der Kinder Israel, daß es übel mit ihnen stand, weil man sagte: Ihr sollt nichts mindern an euren Ziegeln: das Tagewerk an seinem Tage!
שמות 6:11
בא
דבר
אל פרעה מלך מצרים וישלח את בני ישראל מארצו
Gehe hinein, rede zu dem Pharao, dem Könige von Ägypten, daß er die Kinder Israel aus seinem Lande ziehen lasse.
שמות 6:28
ויהי ביום
דבר
יהוה אל משה בארץ מצרים
*** Und es geschah an dem Tage, da Jehova zu Mose redete im Lande Ägypten,
(Und es geschah am Tage, das Wort Gottes zu Moses im Lande Ägypten.)
שמות 6:29
וידבר יהוה אל משה לאמר אני יהוה
דבר
אל פרעה מלך מצרים את כל אשר אני
דבר
אליך
da redete Jehova zu Mose und sprach: Ich bin Jehova; rede zu dem Pharao, dem Könige von Ägypten alles, was ich zu dir rede.
שמות 7:13
ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר
דבר
יהוה
Und das Herz des Pharao verhärtete sich, und er hörte nicht auf sie, so wie Jehova geredet hatte.
שמות 7:22
ויעשו כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר
דבר
יהוה
Und die Schriftgelehrten Ägyptens taten ebenso mit ihren Zauberkünsten; und das Herz des Pharao verhärtete sich, und er hörte הצפרדעיםnicht auf sie, so wie Jehova geredet hatte.
שמות 8:8
ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על
דבר
הצפרדעים אשר שם לפרעה
*** So gingen Mose und Aaron vom Pharao. Und Mose schrie zu dem HERRN *** wegen der Frösche, die er über den Pharao gebracht hatte.
(Wegen der Sache der Frösche)
שמות 8:11
וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אלהם כאשר
דבר
יהוה
Als aber der Pharao merkte, dass er Luft gekriegt hatte, verhärtete er sein Herz und hörte nicht auf sie, wie der HERR gesagt hatte.
שמות 8:15
ויאמרו החרטמם אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר
דבר
יהוה
Da sprachen die Zauberer zum Pharao: Das ist Gottes Finger. Aber das Herz des Pharao wurde verstockt, und er hörte nicht auf sie, wie der HERR gesagt hatte.
שמות 9:3
הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן
דבר
כבד מאד
Siehe, so wird die Hand des HERRN kommen über dein Vieh auf dem Felde, über die Pferde, Esel, Kamele, Rinder und Schafe, eine sehr schwere Pest.
שמות 9:4
והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל
דבר
Aber der HERR wird einen Unterschied machen zwischen dem Vieh Israels und Ägyptens, dass nichts sterbe von allem, was die Israeliten haben.
שמות 9:12
ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר
דבר
יהוה אל משה
Aber der HERR verstockte das Herz des Pharao, dass er nicht auf sie hörte, wie denn der HERR zu Mose gesagt hatte.
שמות 9:20
הירא את
דבר
יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים
*** ? Wer nun von den (Großen) des Pharao das Wort des HERRN fürchtete, der ließ seine Knechte und sein Vieh in die Häuser fliehen.
Wer nun unter den (Dienern) des Pharao das Wort des HERRN fürchtete, der ließ seine Knechte und sein Vieh in die Häuser flüchten.
שמות 9:21
ואשר לא שם לבו אל
דבר
יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה
Wer aber das Wort des HERRN nicht zu Herzen nahm, der ließ seine Knechte und sein Vieh auf dem Feld.
שמות 9:35
ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר
דבר
יהוה ביד משה
So blieb das Herz des Pharao verstockt , und er ließ die Söhne Israel nicht ziehen, wie der HERR durch Mose geredet hatte.
שמות 11:2
דבר
נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב
Rede doch zu den Ohren des Volkes: Jeder soll sich von seinem Nachbarn und jede von ihrer Nachbarin silberne Schmuckstücke und goldene Schmuckstücke erbitten.
שמות 12:25
והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר
דבר
ושמרתם את העבדה הזאת
Und es soll geschehen, wenn ihr in das Land kommt, das euch der HERR geben wird, wie er geredet hat, dann sollt ihr diesen Dienst ausüben.
שמות 14:2
דבר
אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן נכחו תחנו על הים
*** Befiehl den Söhnen Israel, sich zu wenden und vor Pi-Hahirot zu lagern, zwischen Migdol und dem Meer. Vor Baal-Zefon, diesem gegenüber, sollt ihr euch am Meer lagern!
(Rede zu den Söhnen Israels)
שמות 14:15
ויאמר יהוה אל משה מה תצעק אלי
דבר
אל בני ישראל ויסעו
*** Und der HERR sprach zu Mose: Was schreist du zu mir? *** Befiehl den Söhnen Israel, dass sie aufbrechen!
(Rede zu den Söhnen Israels)
שמות 16:4
ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו
דבר
יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא
Da sprach der HERR zu Mose: Siehe, ich will euch Brot vom Himmel regnen lassen. Dann soll das Volk hinausgehen und den Tagesbedarf täglich sammeln, damit ich es prüfe, ob es nach meinem Gesetz leben will oder nicht.
שמות 16:12
שמעתי את תלונת בני ישראל
דבר
אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם
Ich habe das Murren der Söhne Israel gehört. Rede zu ihnen und sprich: Zwischen den zwei Abenden werdet ihr Fleisch essen, und am Morgen werdet ihr von Brot satt werden! So werdet ihr erkennen, dass ich der HERR, euer Gott bin.
שמות 16:23
ויאמר אלהם הוא אשר
דבר
יהוה שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף
הניחו לכם למשמרת עד הבקר
Er sagte nun zu ihnen: Dies ist es, was der HERR geredet hat: Morgen ist eine Sabbatfeier, ein heiliger Sabbat für den HERRN. Was ihr backen wollt, backt, und was ihr kochen wollt, kocht! Alles aber, was übrig bleibt, legt für euch zurück zur Aufbewahrung bis zum nächsten Morgen!
שמות 18:16
כי יהיה להם
דבר
בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חקי האלהים ואת תורתיו
*** Wenn sie eine *** Rechts-sache haben, dann kommt es zu mir, und ich richte zwischen dem einen und dem andern und gebe ihnen die Ordnungen Gottes und seine Weisungen bekannt.
(Sache)
שמות 19:8
ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר
דבר
יהוה נעשה וישב משה את דברי העם אל יהוה
Da antwortete das ganze Volk miteinander und sprach: Alles, was der HERR gesagt hat, das wollen wir tun! Und Mose überbrachte dem HERRN die Antwort des Volkes.
שמות ?***20:15
ויאמרו אל משה
דבר
אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות
Und sprachen zu Mose: Rede du mit uns, wir wollen hören; aber lass Gott nicht mit uns reden, wir könnten sonst sterben.
(Hier scheint eine kontroverse vorhanden zu sein, da in verschiedenen Versionen der Bibel sowie der Hebräischen Torah die Verse verstauchst sind, in unseren Bibeln, ist diese Stelle 20:19, in einer Torah aus dem Internet ist diese stelle 20:16, in anderen 20:15)
שמות 22:8
על כל
דבר
פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלהים יבא
דבר
שניהם אשר
ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו
*** Bei jedem *** Fall von Veruntreuung an Rind, Esel, Schaf oder Kleidung, bei allem Verlorenen, von dem er sagt: Das ist es!, soll die Sache der beiden vor Gott kommen. Wen Gott schuldig erklärt, der soll seinem Nächsten das Doppelte erstatten.
(Bei jeder Sache).
שמות 24:3
ויבא משה
ויספר
לעם את כל דברי יהוה ואת כל המשפטים ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר
דבר
יהוה נעשה
Und Mose kam und *verkündigte dem Volk alle Worte des HERRN und alle Verordnungen. Da antwortete das Volk einstimmig und sprach: Alle Worte, die der HERR geredet hat, wollen wir tun!
(Erzählte)
שמות 24:7
ויקח
ספר
הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר
דבר
יהוה נעשה ונשמע
Und er nahm das Buch des Bundes und las es vor den Ohren des Volks. Und sie sprachen: Alles, was der HERR gesagt hat, wollen wir tun und darauf hören.
שמות 25:2
דבר
אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי
Rede
zu den Söhnen Israel und sage ihnen, sie sollen ein Hebopfer für mich nehmen! Von jedem, dessen Herz ihn antreibt, sollt ihr mein Hebopfer nehmen.
שמות 31:13
ואתה
דבר
אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם
Du aber, rede zu den Söhnen Israel und sage ihnen: Haltet nur ja meine Sabbate! Denn sie sind ein Zeichen zwischen mir und euch für all eure Generationen, damit man erkenne, dass ich, der HERR, es bin, der euch heiligt.
שמות 32:14
וינחם יהוה על הרעה אשר
דבר
לעשות לעמו
Da gereute den HERRN das Unheil, das er seinem Volk angedroht hatte.
שמות 34:32
ואחרי כן נגשו כל בני ישראל ויצום את כל אשר
דבר
יהוה אתו בהר סיני
Danach traten alle Kinder Israels näher zu ihm. Und er gebot ihnen alles, was der HERR zu ihm geredet hatte auf dem Berg Sinai.
ויקרא
1:2 Mose. 3. "Und er Rief"
דבר
אל בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי יקריב מכם קרבן ליהוה מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם
Rede zu den Söhnen Israel und sage zu ihnen: Wenn ein Mensch von euch dem HERRN eine Opfergabe darbringen will, sollt ihr vom Vieh, von den Rindern und Schafen, eure Opfergabe darbringen.
ויקרא 4:2
דבר אל בני ישראל לאמר נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ועשה מאחת מהנה
Rede zu den Söhnen Israel und sage: Wenn jemand aus Versehen sündigt gegen irgendetwas, was der HERR zu tun verboten hat, und irgendeines von ihnen tut.
ויקרא 4:13
ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ואשמו
Und wenn die ganze Gemeinde Israel aus Versehen sündigt, und die Sache ist verborgen vor den Augen der Versammlung, und sie tun irgendetwas von alledem, was der HERR zu tun verboten hat, und werden schuldig;
ויקרא 5:2
או נפש אשר תגע בכל
דבר
טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא ונעלם ממנו והוא טמא ואשם
?*** Oder wenn jemand etwas Unreines anrührt, es sei ein Aas von einem unreinen Wild oder Vieh oder Gewürm, und wusste es nicht und wird's inne und hat sich so verschuldet;
ויקרא 6:18
דבר
אל אהרן ואל בניו לאמר זאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני יהוה קדש קדשים הוא
Rede zu Aaron und zu seinen Söhnen: Dies ist das Gesetz des Sündopfers. An dem Ort, wo das Brandopfer geschlachtet wird, soll das Sündopfer vor dem HERRN geschlachtet werden: hochheilig ist es.
ויקרא 7:23
דבר
אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו
Rede zu den Söhnen Israel: Alles Fett von Stier und Schaf und Ziege dürft ihr nicht essen.
ויקרא 7:29
דבר
אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו
Rede zu den Söhnen Israel und sage: Wer dem HERRN sein Heilsopfer darbringt, soll von seinem Heilsopfer seine Opfergabe dem HERRN bringen.
ויקרא 10:3
ויאמר משה אל אהרן הוא אשר
דבר
יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן
Da sprach Mose zu Aaron: Das ist's, was der HERR gesagt hat: Ich erzeige mich heilig an denen, die mir nahe sind, und vor allem Volk erweise ich mich herrlich. Und Aaron schwieg.
ויקרא 10:5
ויקרבו וישאם בכתנתם אל מחוץ למחנה כאשר
דבר
משה
Und sie traten hinzu und trugen sie hinaus mit ihren leinenen Gewändern vor das Lager, wie Mose gesagt hatte.
ויקרא 10:11
ולהורת את בני ישראל את כל החקים אשר
דבר
יהוה אליהם ביד משה
Und damit ihr die Kinder Israels alle Ordnungen lehrt, die der HERR zu ihnen durch Mose geredet hat!
ויקרא 12:2
דבר
אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא
Rede zu den Kindern Israels und sprich: Wenn eine Frau schwanger ist und einen Knaben gebiert, so soll sie sieben Tage lang unrein sein; sie soll unrein sein wie in den Tagen, an denen sie abgesondert ist wegen ihres Unwohlseins.
ויקרא 16:2
ויאמר יהוה אל משה
דבר
אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארן ולא ימות כי בענן אראה על הכפרת
Und der HERR sprach zu Mose: Sage deinem Bruder Aaron, dass er nicht zu allen Zeiten in das Heiligtum hineingehen soll, hinter den Vorhang, vor den Sühnedeckel, der auf der Lade ist, damit er nicht stirbt; denn ich will auf dem Sühnedeckel in einer Wolke erscheinen.
ויקרא 17:2
דבר
אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר
Rede zu Aaron und zu seinen Söhnen und zu allen Söhnen Israel und sage zu ihnen: Dies ist die Sache, die der HERR geboten hat:
ויקרא 18:2
דבר
אל בני ישראל ואמרת אלהם אני יהוה אלהיכם
Rede zu den Söhnen Israel und sage zu ihnen: Ich bin der HERR, euer Gott.
ויקרא 19:2
דבר
אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם
Rede mit der ganzen Gemeinde der Israeliten und sprich zu ihnen: Ihr sollt heilig sein, denn ich bin heilig, der HERR, euer Gott.
ויקרא 21:17
דבר
אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו
Rede zu Aaron: Jemand von deinen Nachkommen bei ihren Generationen, an dem ein Makel ist, darf nicht herannahen, um das Brot seines Gottes darzubringen;
ויקרא 22:2
דבר
אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה
Rede zu Aaron und zu seinen Söhnen, dass sie sich enthalten von den heiligen Dingen der Söhne Israel, die sie mir heiligen, und meinen heiligen Namen nicht entweihen. Ich bin der HERR.
ויקרא 22:18
דבר
אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל
נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה
ויקרא 23:2
דבר
אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי
ויקרא 23:10
דבר
אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן
ויקרא 23:24
דבר
אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קדש
ויקרא 23:34
דבר
אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים ליהוה
ויקרא 23:37
אלה מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש להקריב אשה ליהוה עלה ומנחה זבח ונסכים
דבר
יום ביומו
ויקרא 25:2
דבר
אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה
ויקרא 26:25
והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית ונאספתם אל עריכם ושלחתי
דבר
בתוככם ונתתם ביד אויב
ויקרא 27:2
דבר
אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר בערכך נפשת ליהוה
במדבר 3:1 Mose. 3 "Nummern", "In der Wüste"
ואלה תולדת אהרן ומשה ביום
דבר
יהוה את משה בהר סיני
במדבר
5:4
ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר
דבר
יהוה אל משה כן עשו בני ישראל
במדבר 5:6
דבר
אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא
במדבר 5:12
דבר
אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל
במדבר 6:2
דבר
אל בני ישראל ואמרת אלהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה
במדבר 6:23
דבר
אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם